נוּאִי-סָן-ז'וֹרְז'
Nuits-Saint-Georges
העיירה נואי-סן-ז'ורז', ממוקמת דרומית לוון-רומנה ושמה הוא אחד השמות היותר מפורסמים של בורגון. כרמיו של הכפר מדרום, פרמו-פריסה, מסופחים גם הם לנואי ויחד זוהי הקומונה עם שטח הכרמים השני בגודלו בקוט דה נואי (אחרי ז'ברה-שמברטה). בתחומי נואי-סן-ז'ורז' אין כרמי 'גראנד קרו' אלא רק כרמי 'וילאז'' ו'פרמייה קרו' מפורסמים. החוק מאפשר להפיק מכרמי נואי הן יינות אדומים והן יינות לבנים.
שטח הכרמים נחלק לשניים על ידי וואדי שגולש ממש אל תוך העיירה. החלק הצפוני, שגובל עם וון-רומנה, מוציא יינות בעלי פרופיל ריחות וטעמים אלגנטי, פרחוני ועם טאנינים יחסית רכים, כיאה לשכן של אפלסיון כמו וון-רומנה. לעומתו, לחלק הדרומי תכונות של נואי "אותנטי" והיינות המגיעים משם הנם בדרך כלל בעלי טאנינים מוצקים יותר וניחוחות פראיים.
יינות הכפר עשו לעצמם שם של יינות מחוספסים בעלי טאניות בולטת, לרוב ללא הצדקה. הסיבה לכך היא שבמשך שנים מכרו רוב כורמי נואי את ענביהם לסוחרים הגדולים. מאחר והיינות יועדו להטלטל למרתפי הנגוסיונים ושם לעבור ערבוב עם יינות נוספים, הכורמים נדרשו לעשות מיצוי עז ככל האפשר במהלך התסיסה, במטרה לחפות על תלאות עתידיות אלו. כך יצא ליינות הכפר שם של יינות מסיביים, בריונים וחסרי אלגנטיות. אולם מספיקה טעימה קצרה מיינותיו של Gouges, מי שהיה בין הראשונים לבקבק את יינותיו כבר בשנות ה– 20, חוד החנית של יקבי נואי, כדי להבין שיינות הכפר דווקא ניכנו ברכות, עדינות ורעננות אין קץ.
