את עונת הגידול של 2014 אפשר לדחוס למשפט אחד: התחלה מעולה, סיום מעולה שהניב יינות מקסימים, בחלקם הלא מבוטל אף גדולים, ואמצע קשה, שזור בכמה דרמות.
עם תום הבציר, הבורגונים עוד היססו בנוגע לאיכות הסופית; ההרגשה הכללית הייתה ששום דבר לא היה נוח במהלך עונת הגידול. אבל מהר מאד הקולות החלו מתחלפים, ובנובמבר האחרון, בשבוע טעימות אינטנסיבי ביקבים, התגלה לנו בציר חלומי עם תוצאות שקשה לבקש יותר מהן, ולצידן חיוך אחד גדול, ענק וגורף מצידם של כל היקבים.
היינות האדומים שופעי אנרגיה וקסם, בעלי איזון שובה לב בין הרעננות לבשלות, חומציים ובה בעת מפתים בפירותיות עסיסית, יינות נגישים אך לא חסרי מורכבות חלילה, אפילו ההיפך הוא הנכון והם מעניינים, עמוקים ומרוכזים ובעיקר מלאי עסיס וטעם עד שקשה להשאר אדיש לשובל הפיתוי שהם משאירים אחריהם.
למרות ההתרשמות שאלו הם יינות ידידותיים ונגישים בצעירותם, אין ספק שהם בעלי כל מה שיין צריך על מנת להתיישן הייטב שנים ארוכות. נדמה שהם גרסה משופרת לאדומים הנפלאים של 2008; אותו פרופיל רעננות אבל הפירותיות יותר בשלה ופחות קשוחה.
היינות הלבנים גדולים! לא פחות. אולי אפילו יותר – בציר ענק שהשאיר אחריו מתנה ענקית בדמות יינות מפוארים, אולי מהגדולים שידעה בורגון. כמו אחיהם האדומים, גם הלבנים של 2014 משלבים בגאוניות חומציות, פירותיות ומינרליות. הם מביאים איתם את כל מה שהטרואר ממנו באו יכול היה לתת; את כל מה שהטבע נתן לאותו טרואר. ומעבר לגדולתם, הם פשוט טעימים וקשה שלא להתענג על השלמות ההרמונית שחוגגת בפה.
כאמור, החלק הראשון של עונת הגידול היה נוח עם מזג אוויר חמים ואף יבש ומלווה בהרבה שעות אור. כך שעד סוף יוני, גם בכרמים בהם מעגל הצימוח מאוחר בדר"כ, הפריחה הושלמה. אבל בסוף יוני החלו הצרות עם סופת ברד מאסיבית שפקדה חלקים נרחבים בקוט ד'אור, במיוחד בקוט דה בון, והטבע גבה לעצמו שוב כמויות יבול והרבה שעות טיפול בכרמים. למרות הקור והלחות שליוו כמעט את כל יולי ואוגוסט, היו בכרמים מעט מאד מחלות; אבל ההבשלה התקדמה בעצלתיים.
ברם, נראה כי הבעיה שתחרט בליבותיהם של הכורמים תהיה דווקא הופעתו של זבוב החומץ ולאו דווקא הברד והקיץ הגשום. זבובון קטן, עם שם יפני משהו Drosophila Suzukii הנוהג לתקוף עצי פרי ממינים שונים, התרבה לפתע בחוסר איזון עם הטבע, והחל להתפשט בכרמים תוך שהוא פוגע בענבי הפינו נואר וגורם לתסיסה שלהם בעודם על הגפן. "טראומה", "אפיזודה שטנית" ו"בעתה" – היו רק חלק מתאורי הרגש שחלקו איתנו הבורגונים. את הנזק שגרם המטרד המעופף ניתן היה לברור בקפדנות בכרמים וביקב. עינב עינב. כל הדומנים הרציניים עשו כן. כך שמלבד נזק כמותי ושעות דאגה רבות, לא נשאר מהאירוע הזה זכר.
בכל אופן, איפשהו בסוף אוגוסט לתוך ספטמבר, מזג האוויר החל משתפר; עם תנאים יבשים ושעות שמש רבות, מלווים ברוח צפונית ששמרה על בריאות האשכולות, החל הבציר, בכללותו, באמצע ספטמבר והתבצע בנחת וללא שום ארועי מזג אוויר חריגים.
בציר נפלא שהעניק לעולם יינות משגעים, לבנים כאדומים, משבלי, דרך קוט ד'אור ועד מקונה בואכה בוז'ולה. לשתות ולהנות או לשמור ולהינות גם ;)
