בציר קלאסי, אלגנטי ובעל אופי קר אצל היקבים הטובים. זהו בציר מובהק של כורמות; בציר שהצריך דלול יבול, מלחמה חסרת פשרות בשלל תחלואים בכרם ובסוף ברירת ענבים קפדנים. בחורף 2004, כשבאנו לבורגון לטעום את בציר 2003, כולם נראו מוטשים ורצוצים. על הבורגונים עבר בציר קשה.

היינות האדומים של היקבים המעולים הינם בעלי רעננות וחומציות בולטים, עם פרי אדום חי, טאנינים מוצקים ואלגנטיות. אצל היקבים הפחות קפדניים אפשר למצוא יינות דלילים, בעלי "טעמי ברד", טעמי לוואי אחרים, גמר ירוק וחוסר בשלות פנולית.

ליינות הלבנים זהו בציר נפלא! למרות שגם כאן היה דרוש מיון קפדני, זהו בציר הומוגני למדי. זהו אחד מאותם בצירים "קרים" וקלאסיים, שיינותיו הלבנים הינם חדים, שופעי קסם, פרחוניות, חומציות טובה, פרי ירוק רענן ומינרליות.

עד יולי זה היה נראה בציר מבטיח וקלאסי. מזג האוויר היה יחסית נוח וכל השלבים והעבודות בכרם עברו בתנאים טובים. הענבים היו מעט "נפוחים" מדי והיקבים התחילו להבין שיהיה נחוץ בציר ירוק. ואז הגיע אוגוסט קודר וסגרירי עם מספר אפיזודות של ברד וסופות מקומיות הרסניות למדי. הנזק, שהגיע במקרים אחדים ליותר מ- 50% מהיבול, התרחש במיוחד באזור בון, וולנה ופומאר. מעבר לנזק הרגעי שברד גורם, אחריו מגיעים הרקבונות, העובשים ושאר תחלואים, וב- 2004 הם היכו ללא רחם.

הקיץ הקר גרם לאיחור בכל תהליך ההבשלה כולו. הבורגונים היו מוטשים, סחוטים ועל סף יאוש. מאבקיהם למיגור המחלות בכרם היו חסרי ערך אם השמש לא תפציע.

אבל ספטמבר עשה את המהפך. עם מזג אוויר חם, יפה ושמשי, החלו הענבים להבשיל במהירות. רוח חמה ויבשה, שנלוותה לכל זה, יבשה את העובשים והרקבונות וריכזה את הענבים. הבציר החל בשבוע האחרון של ספטמבר. אבל ממצב כזה רק יקבים מעולים, מנוסים ובעלי גב כלכלי יכולים "להתרומם" ולהוציא יין טוב – אי אפשר היה לחמוק ממיון ענבים חסר פשרות הן בכרם והן ביקב.