אחד הבצירים הלוהטים ביותר שבורגון ידעה בהיסטוריה. חיפוש אחורה ברישומי הבצירים לא העלה בחכתו נתונים שניתן היה להפיק מהם תובנות כלשהן לגבי הפעולות שיש לנקוט.

זו הייתה שנה יבשה בצורה קיצונית, עם מחסור אדיר במשקעים וטמפרטורות גבוהות שהתחילו כבר בפברואר והמשיכו עד סוף ספטמבר. מה- 1 ועד ה- 15 באוגוסט הטמפרטורות בבורגון היו מעל 40 מעלות!

כמות היבול הייתה מאד נמוכה, לעיתים בחצי מהיבול הרגיל, והבורגונים נאלצו להתמודד עם תוצאות אנליטיות של חומצה וסוכר, שלא נראו מעולם.

ליינות הלבנים זאת שנה קשה, עם תוצאות מאד לא אופייניות של טעמים עשירים וטקסטורה מלאה. אלו היו יינות לשתיה מהירה ומחלקם ניתן ליהנות גם היום, אבל לשמור אותם פחות מומלץ.

ליינות האדומים זהו אחד הבצירים ההטרוגניים שיש. מיינות "חרוכים" ו"סירופיים" שברוב המקרים אפילו לא בוקבקו, דרך יינות אלכוהולים, חסרי חומציות ועם הבשלה פנולית לא מספקת ועד יינות גדולים ונדירים באיכותם. ההבדל נעוץ במועד הבציר. היקבים שהיה להם קור הרוח והתובנה לחכות עם הבציר, למרות החום ולמרות הגרפים היורדים של החומצה, בצרו בהבשלה פנולית, ענבים מרוכזים, בעלי טאנינים קטיפתיים ופוטנציאל יישון נפלא.

גם לפעולות ביקב הייתה השפעה מכרעת על טיב היינות. היקבים שהחליטו "לתקן" חומצה, הפיקו בדר"כ יינות חסרי איזון שהקומפוננטים השונים ביין אינם מתחברים בפה. לעומתם, היקבים שכיבדו את תוצאות הטבע ולא הוסיפו חומצה, קוצרים היום את ההצלחה, עם יינות מאוזנים והרמוניים שהמינרליות שלהם תופסת מקום מאזן במקום החומציות החסרה.