|
"סבא" רָמוֹנֶה כונה בצרפת "קוסם השרדונה".
שמו של היקב, השוכן בכפר שסאן-מונרשה, יצא למרחקים עוד לפני מלחמת העולם השנייה. הסב, פייר רמונה, שהגיש את יינותיו לטעימה באירוע שנערך בבּוֹן, כיבד ביין אדם שהתלונן על איכות יינות האזור. אותו אדם לגם בשקיקה מן היין, קנה שני בקבוקים ויצא לדרכו. זה היה אחד מיועצי המסעדות החשובים בצרפת שחזר כעבור חצי שנה עם לקוח אמריקאי. הלקוח טעם, התרשם, קנה 400 ארגזי יין לבן ואדום והבטיח לשלם בהקדם. השנה הייתה 1938. היין סופק, המלחמה פרצה והתשלום התעכב והועבר ליקב רק בתומה, אך בזמן זה הפכו יינות היקב מפורסמים ומבוקשים בארה"ב.
היינות הנם אינדיבידואליסטיים וטרואריסטיים. נואל רמונה מעולם לא למד ייננות ואת כל שיטותיו למד מסבו האגדי. סגנון הויניפיקציה שלו דומה לזה של פרנסואה ז'ובאר ממרסו בכך שהתירוש אינו עובר 'שיקוע' טרם התסיסה אלא מועבר ישירות לחביות לתסיסה ובהמשכה התיישנות של שנה וחצי עד שנתיים על השמרים. יינות רמונה הנם פרועים, לעיתים קפריזיים ולא מדויקים ובכך חלק גדול מקסמם. הם מביאים לידי ביטוי את מלוא אופי הכרם ואיכות שנת הבציר יחד עם אופי היקב. ה'מונרשה' שלו (כ- 1,200 בקבוקים בשנה) נחשב בעיני רבים כמונרשה הטוב מכולם ומכאן כיין הלבן הטוב בעולם. |
