האחים לבית De-Montille, אטיין ואליקס, הקימו יחדיו יקב Négociant קטן הקרוי, בקריצה קלילה של משחק מילים, DEux Montille (שני ה"מונטיים").
הכוונה המוצהרת עם הקמת היקב היתה התמחות ביינות לבנים, אותם Alix de Montille מפיקה מענבים אשר היא רוכשת מכורמים נבחרים. את הויניפיקציה, היישון בחביות והביקבוק היא מבצעת ביקב הנמצא במרסו, באותו מרתף המשרת את היקב המשפחתי, De-Montille. אחת ממטרותיה הראשונות היתה להתמקד ביינות אשר נקראים בפי המקומיים Petites Appellations, קרי כרמים פחות "נחשבים", חלקם מכפרים יחסית אנונימיים.
העובדה שהיא זו המופקדת על היינות אינה מקרית, שכן אליקס נשואה ל- Jean-Marc-Roulot (בעל היקב האגדי ממרסו) והיא מעידה על עצמה כי הושפעה רבות מיינותיו המהוללים. בדמותה החתרנית/מרדנית משהו היא מאתגרת את עצמה ואותנו בעשיית יינות ברמה גבוהה, דווקא מאזורים וכרמים פחות מפורסמים ובעלי הכרה מועטה.
היינות תוססים בעיקר בחביות ישנות בשילוב עם חביות גדולות בנות 600 ליטר שלא משאירות את חותמן יתר על המידה, וכמו כן, במטרה להימנע מטעמים כבדים ועגולים, לא מתבצעת פעולת בטונאז' - עירבול השמרים בחבית.
היינות טהורים, חדים וישירים, הם אינם מתחנפים אל הלוגם מהם, והם עוקבים בדייקנות אחר הטרואר במורכבות ועושר. כל זאת בגוף כמעט רזה ושברירי, כביכול סתירה המאתגרת את הטועם. ניכר עליהם שיש בהם מגע נשי. |